משפחת רדלי / מאט הייג – ביקורת ספר

לכל מי שמחפש ספר ערפדים שחורג מהמוסכמות, לכל מי שנמאס לו מדמדומים, דם אמיתי ודומיו. לכל מי שמחפש סיפור על ערפדים מהזווית המשפחתית, ומצליח לחדור אל הרגישויות העמוקות ביותר בדמויות הספר, שימשיך לחפש. "משפחת רדלי", בכל מקרה, הוא לא ספר כזה.

האמת ש"משפחת רדלי", ספר חדש של מאט הייג מהוצאת ידיעות אחרונות, מתחיל די טוב. הוא מתאר משפחה פרברית נורמלית למראה, לבד מכמה דברים קטנים: לילד יש בעיות עור ושינה, כל החיות מפחדות מהילדה והאבא הוא רופא משפחה עם חיבה לדם של מטופליו. מנחשים? יפה. אתם יכולים להפסיק לקרוא. כל שאר הספר פשוט מיותר. כשעלילתו תהפוך מסיפור סאטירי משעשע על משפחה של ערפדים שמנסים להיות נורמאלים, לספר מתח ערפדי עם נושא שחוק בנוסח "באפי ציידת הערפדים", כאשר אפילו כספר מתח הוא לא ממש מצליח לעמוד בציפיות. הסופר ללא ממש עקבי, כאשר מצד אחד, לאורך כל הספר הוא מנסה להציג את הערפדים ה"פעילים" לא כאנשים רעים, אלא פשוט כאנשים עם יצר שאינם יכולים לחוסמו, ומצד שני, לערפד ה"פעיל" המוצג בסיפור יש את כל המוטיבים הקלאסיים של בחור רע – הוא חסר רחמים, מניפולטיבי ונו, כמה מפתיע, לובש שחורים.

ספרות הערפדים שוקקת במיוחד בשנים האחרונות, ובשביל להצליח בה צריך להיות מקורי. מאט הייג, לצערנו, מביא סיפור לא מותח וצפוי, ובקיצור – לא מחדש בכלום. דבר שעצבן אותי בספר הוא הכריכה. אנשים יכולים לטעות ולחשוב שזה וספר פרוזה רגיל לגמרי ולא ספר פנטזיה. "פרודיה שנונה המעוררת שאלות על התבגרות, טעם החיים וכוחם של קשרי משפחה"?! פחח… הדבר הכי קרוב להרהורים על טעם החיים בספר הזה הוא תיאור ארוחת הבוקר של הגיבור.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: