The Invisible Man – משהו ישן וטוב

עידן האינטרנט מתגלה שוב ושוב ככלי תרבותי רב עוצמה, ופותח בפני חובב הקולנוע של היום אפשרויות שלא היו קיימות פעם. הכל התחיל כאשר בשנת 2005 נוסד Youtube, ומאז ענף הצפייה הישירה רק התפתח, גם אם באופן לא ממש חוקי. אם לפני 30 שנה חובב תרבות טיפוסי היה נאלץ להסתפק בתקליטיה הקרובה לביתו או הסרטים הקרובה לביתו, היום הוא יכול להוריד מה שרק ירצה, תוך מספר שעות מהאינטרנט. לא מזמן גיליתי את Feature Films, אתר נפלא שכל יעודו הוא לאחסן ולשמר סרטים ישנים ונדירים, שמקרים רבים ניתן להשיגם רק דרכו, והכל בחינם ובצורה חוקית לגמרי. והנה, חשקה נפשי באיזה סרט קלאסי, בשחור לבן ואולי אפילו אילם, שיזכיר לי עד כמה הקולנוע של פעם (שנות ה-20 וה-30) היה טוב. זה לא שהקולנוע של היום לא טוב, נהפוך הוא, ובכל זאת – אין על הסרטים של פעם, עם המשחק המשובח ואווירת הנוסטלגיה והתמימות, לימים שבהם הקולנוע היה קולנוע, ודמה לתיאטרון יותר מבכל תקופה אחרת.

לאחר שיטוט קצר בחרתי לראות את The Invisible Man, סרט מ-1933 המבוסס על פי ספר באותו שם של ה. ג'. וולס, שכתב בין השאר גם את מלחמת העולמות המפורסם. סיפור זה של הסופר הבריטי אמנם פחות כבד, ונע לכיוון הפנטזיה מאשר לכיוון המדע-בדיוני, אך גם הוא מתאפיין בסגנון העלילתי של וולס: עלייתה ונפילתה של דמות (או מעצמה, כמו ב"מלחמת העולמות"), כאשר העלייה מרשימה ואפית, ואילו הנפילה שקטה ואינטימית. הסרט מגולל את סיפורו של גריפין, מדען אנגלי צעיר שבאורח-פתע נעלם מביתו, ואת סיפורם של עמיתיו המדענים, המבקשים למוצאו. במקביל, סערה מתחוללת ברחבי הארץ כאשר רוצח בלתי נראה מבקש להשליט טרור על ארצו.

כפי שודאי שמתם לב, העלילה לא ממש מסובכת, וזה בסדר. גם הסרט קצר מאוד, שעה בלבד, ולא נראה שיוצרי הסרט  התיימרו להביא עלילה כזאת. בעידן שבו סרט יכול הלימשך מעל ארבע שעות, The Invisible Man מתגלה כשיעור טוב בקולנוע, המלמד כיצד לא למתוח את העלילה מעבר למה שנחוץ. זהו סרט מתוקתק ומתוזמן. עופר ליברגיל כתב מאמר מעניין בסריטה  על בעיה שמופיעה פעמים רבות בסרטים של ימינו כאשר הסרט נמשך אחרי השיא של הסרט, וכך לעיתים קרובות מורח את הסרט מעבר לגבולות הטעם הטוב. ובכן, בשמחה הייתי ממליץ לאותם במאים לראות את הסרט המופלא הזה, שמראה כיצד לבנות סרט בצורה הטובה ביותר.

The Invisible Man  הוא לא אפוס אדיר מימדים או יצירה רחבת אופקים שמתיימרת להיות יותר ממה שהיא באמת… זהו פשוט סרט, כמו שאנחנו אוהבים ותמיד נאהב. סרט שמתחיל במסתורין, נמשך אל המתח שבאמצעו, ומסתיים בדרמה קטנה וחרישית, אך בו בזמן חזקה מאוד. יש לו התחלה, אמצע, וסוף, כמו שצריך. בלי שטיקים, בלי רמיזות לסרט הבא בסדרה, בלי סצנה אחרי הכתוביות. רק עלילה, שחקנים, תפאורה – האמנות השביעית במלוא הדרה.

The Invisible Man. בימוי: ר.ס. שיריף, על פי רומן מאת ה. ג'. וולס.  ארה"ב  1933,  70 דקות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: