הנחמה שברעש

חדרו של המתאבד / ויסלבה שימבורסקה

אתם מן הסתם סבורים, שהחדר היה ריק,
אך היו בו שלושה כסאות עם מסעד חזק.
מנורה טובה נגד החושך.
מכתבה, עליה ארנק, עיתונים.
בודהה שלו, ישו חרד.
שבעה פילים למזל ופנקס במגרה.
אתם חושבים שכתובותינו לא היו שם?

אתם חושבים שחסרו ספרים, תמונות, תקליטים?
אך היתה שם חצוצרה מעודדת בידים שחורות.
ססקיה עם פרח קטן מלבלב.
שמחה ניצוץ האלים.
על המדף אודיסאוס בתנומה נוסכת חיים
ככלות תלאותיו של המזמור החמישי.
המורליסטים,
שמות כתובים בהברות זהב
על-גבי עור מעובד להפליא.
לידם, מדינאים זקפו קומה.

ולא בלי מוצא, ולו רק מבעד לדלת,
לא בלי נופים, ולו רק מבעד לחלון,
החדר הזה.
משקפי ראיה למרחק נחו על אדן החלון.
זבוב אחז זמזם, משמע, עדיין חי.

אתם חושבים שהמכתב לפחות הבהיר דבר מה.
ואם אומר לכם שלא היה מכתב –
ואנחנו, ידידים כה רבים, וכולם מצאו מקום                                                                                                                                                                                                                                                                                           במעטפה ריקה שעונה על כוס.

"חדרו של המתאבד" לויסלבה שימבורסקה מתחיל בהצהרה, שיש בה גוון קל של התנשאות. כמו בשירים רבים אחרים שלה, שימבורסקה נוטלת את תפקיד המספר יודע-כל. אתם מן הסתם סבורים, היא אך כותבת, וכבר הקורא מרגיש אי נוחות. אותו משפט חוזר בהמשך השיר כמעט בכל בית, ודרכו ממשיכה שימבורסקה במלאכתה – לגרום לקורא להבין שהוא בעצם לא יודע כלום. במהלך השיר, פעם אחר פעם היא מפילה אותנו בפח, כאשר תחילה היא מציעה אפשרות הגיונית, ומיד אחר כך מבטלת אותה בחוצפה.

בחדרו של המתאבד לא חסרים פריטים, והוא למעשה מייצג את העולם התרבותי של כל אחד מאתנו. בודהה שלו, ישו חרד, ססקיה או חצוצרה – כולם סמלים, מטאפורות לחיינו במרחב הפרטי. אלא שזהו חדרו של המתאבד, לא חדרנו, ולכאורה אמור להיות הבדל גדול? אך לא. אותם הספרים שבחדרו עלולים להימצא גם בחדרך שלך, ולמעשה, ממבט ראשון – אין הבדל בין אדם שויתר סופית על חייו לבין כל אחד מאיתנו.

בני אדם, אני ואתה, בטבעיות, מסדרים את עולמנו לפי קטגוריות וסמלים. בחדרו של הרוצח תמיד יהיו סימנים מובהקים לשיגעונו. בחדרו של החולה בהכרח אפלה כלשהיא, אם רוחנית או מוצקה, תשרור. הרע תמיד יהיה מכוער, והטוב – יפה. אנו עושים זאת כדי להיות בטוחים שלא ניאבד בדרך, ונסטה מדרך הישר והטוב, אלא שחדרו של המתאבד מנחית בפנינו דווקא את ההפך – לעולם לא תוכלו להיות בטוחים, אף פעם. אין מנוס מן הייאוש מן הרגע שהוא מכוון עצמו אליך, וגם אם יש – הוא לא יגורש דרך סמלים. חשבתם שחדרו של המתאבד יהיה ריק? תתפלאו, יש בו כיסא ושולחן וספרים ומוזיקה, יש בו הכול. נופים מבעד לחלון, וזבוב אחד מזמזם, עדות לחיים. זהו חדר רגיל לגמרי, ומה שקרה לאיש שגר בו יכול לקרות גם לכם, בדיוק באותה מידה.

ואז מגיע הבית האחרון, ונמחית על הקורא את המכה הסופית. כולנו, ידידים כה רבים, מצאנו את מקומנו במעטפה ריקה. את כל חששותינו, סיוטינו, כל מה שעולמנו בנוי עליו, כל הקלישאות, הסטריאוטיפים והשטויות שאנחנו מאכילים את עצמנו בשביל להרגיש בנוח בעולם הזה.

חדרו של המתאבד הוא אחד השירים מורטי-העצבים והטובים ביותר שקראתי מעודי, פרי עטה של ויסלבה שימבורסקה, משוררת ענקית שאני, אישית, מעריץ. אינני יכול להסביר זאת, אך ככל שאני קורא את השיר הזה יותר פעמים, אני מרגיש יותר ויותר נוח עם המציאות שהוא מציג. במקום לחוש חרדה, אני איכשהו מוצא נחמה בכך שכולנו שווים, הרוצח והאיש הנחמד ממול, המתאבד ותלמיד בית הספר, האדם המאושר והאדם שקץ בחייו.

 

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרגא  On 15 בספטמבר 2012 at 10:11 pm

    יופי של פוסט. אני הייתי בחדרו של מתאבד פעם (אמיתי!) ומה שאתה כותב ממש מדוייק – יכול להיות חדר של כל אחד מאיתנו. לדוגמא: את רוב הספרים שהיו לו בחדר גם אני קראתי.

    • איציק ביקורות ספרים  On 3 באוקטובר 2012 at 1:25 am

      זה יכול ממש לעורר פחד כלשהו. גם אני קראתי הרבה ספרים בידיעה שאנשים בעייתיים מאוד קראו ונהנו מהם. לדוגמא: התפסן בשדה השיפון. הרוצח של ג'ון לנון ממש העריץ את הספר וראה בעצמו הדמות הראשית בספר. אני גם נהניתי מהספר. והיו לי קצת מחשבות, מה זה אומר עליי, האם משהו בי לא בסדר. אבל אין מילים לתאר את כוחה של הספרות, כוחם של מילים, שבלתי ניתנים להסבר.

  • 20081998  On 29 בספטמבר 2012 at 12:08 am

    וואו, אתה כותב מדהים ! אתה מתאר את זה ממש יפה !

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: