2012 | הספרים – המקום השלישי

זהו לא  סיכום של הספרים שיצאו ב-2012. קצרה ידי (וזמני) מלהכיל את כל הספרים שיצאו השנה, ואפילו לא אנסה לסכם את מה שכן קראתי, כדי לא לדלג על איזו יצירת מופת שפספסתי פשוט כי לא היה לי זמן. עם כל הדיבורים שלי על ספרים והכתבות המעמיקות, עוד יכולתם לשגות ולחשוב שאני תולעת ספרים אמיתית. האמת היא, שכמה שאני לא רוצה ומנסה, אני לא קורא כל כך הרבה. כך יצא שבינתיים, בשנה זו, שהנה כבר הולכת ומסתיימת, קראתי בסך הכל 35 ספרים – בערך ספר לשבוע וחצי. ובכל זאת, יש שיפור משנה שעברה, אז קראתי רק 27 ספרים, ויש לקוות שמשנה לשנה ההספק רק יגדל ויגדל.

ומתוך כל אותם 35 ספרים, בחרתי שלושה נבחרים – לא, לא בהכרח רק הכי טובים שקראתי השנה – אלא גם אלה המיוחדים ביותר, אלה שהשפיעו עלי הכי הרבה. ונתחיל.. מהמקום השלישי.

מקום שלישי: חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו / ג'ונוט דיאז 

אוסקר הוא חנון שמן וטוב-לב שחי משפחתו הדומיניקנית בגטו בניו ג'רזי. הוא חי במציאות שבה הפגנת חולשה מכל סוג שהוא לא מתקבלת על הדעת, בחברה אלימה, פגועה וחומרנית.

אך זהו לא רק סיפורו של אותו נער דומיניקני שמן, כי אם סיפורה של כל הרפובליקה הדומיניקנית, מעליית שלטון טרוחיו העריץ הנורא ועד נפילתו ומה שהדבר גרם – מנקודת המבט של משפחת מהגרים אחת בניו ג'רזי. סיפורה הכואב מסופר מנקודות שונות בזמן – אוסקר השמן, אחותו היפה, סיפורה של אמו החולה התמידית וסיפורו של הסבא שנרצח על ידי המשטר. זהו סיפור כואב, אכזרי, אבל מצחיק.. הו.. וכמה שהוא מצחיק, מצחיק עד כאב.  זוהי מציאות שבה בני המשפחה לא נותנים לרגשות לצאת החוצה, דרך החוויה הגברית. במעטפת של גשמיות, כולם מקללים. כולם קשוחים, אבל איפשהו, הם גם אוהבים אחד את השני, ורק נער אחד, אוסקר השמן, מראה את זה.

 אוסקר הוא מעין נטע זר, חוצן שלא מבין מה כולם רוצים ממנו. הוא חי, בלית ברירה, על פי החוקים הלא-כתובים של משפחתו, אך בתמימותו הכובשת מצליח להוציא מהסיפור הכל כך בנאלי ונושן על החיים הקשים של פליטי האימפריה הדומיניקנית, ניצוצות של אהבה וחמימות. ג'ונוט דיאז, גם הוא בן למשפחה דומיניקנית, טווה עלילה מרשימה ובורח מכל רמז דק לקלישאה. אוסקר מחפש ללא סוף אהבה, אבל האמת האכזרית היא שבסופו של דבר, חנון השמן בסביבה כמו של אוסקר בדרך כלל יהיה זה שיישאר לבד. הוא מספר על אמיתות החיים בהרבה חמלה, אך כל כמה עמודים דואג לפסוק שאין יציאה ממעגל המהגרים (או שמה "מעגל ההקפות"), כמו מושך בכתפיו בצער.

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקה ליכטמן  On 8 בדצמבר 2012 at 11:59 pm

    ספוילר? משהו? לא תגלה לנו מה השניים האחרים?

    שבוע טוב וחנוכה שמח

Trackbacks

  • […] באותה תקופה שהנה חלפה לה. ואם בפוסט הקודם כתבתי על "חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו", שיצא ב-2007, והספר שבמקום השני פורסם בכלל אי שם במאה ה-19, […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: