Tag Archives: אייזק אסימוב

המלצה – כתבי אייזק אסימוב, כרך 3

עוד לא קראתי את הכל. אבל מה שקראתי בהחלט הספיק לי להבין שאייזק אסימוב שוב עשה את זה – ובגדול.

קצת מצחיק להגיד על סופר שמת לפני 13 שנה ש"הוא שוב עשה את זה", אבל האמת היא שאייזק אסימוב, הסופר הגדול בתולדות ספרות המדע הבדיוני, לא מפסיק להוציא ספרים חדשים. מסיפורים שהתגלו אחרי מותו ומבצבצים מאתרי מד"ב כגון Tor, ועד לסדרת הסיפורים הקצרים שלו של הוצאת ינשוף, ובה גם סיפורים שמעולם לא ראו אור בעברית.

לכן אפשר להבין את ההתרגשות שאחזה בי כשקיבלתי את הכרך החדש בסדרה, הלא הוא הכרך השלישי, כמתנת יום-הולדת. על אף שאיפתי להיות כזה, אינני מעריץ גדול של אייזק אסימוב, ולמעשה הספרים היחידים שלו שקראתי היו הספרים הקודמים באותה סדרה, אבל הם היו כל כך מעולים (הנה הביקורת שלי על הספר השני), שלא הייתי צריך לקרוא עוד בשביל להבין עד כמה הסופר הזה גדול. הסיפורים שלו שנונים,נוקבים, מתוחכמים וגאוניים.

הספר השלישי בסדרה לא מאכזב; נהפוך הוא: הוא, לדעתי לפחות, הספר הטוב ביותר בסדרה. הוא יותר בלשי ונוקב, והחשוב מכל : הסיפורים בו ארוכים. אחד מהדברים הבולטים ביותר בסיפוריו של אסימוב, שמתבלט עוד יותר בספר הזה, הוא הראייה הדיסטופית של אסימוב על העתיד, שמוכרת גם ביצירות של סופרי מדע בדיוני אחרים מאותה התקופה , הלא היא שנות ה-40 של המאה הקודמת. ההסבר ההגיוני להתייחסות פסימית זו לעתיד הוא העובדה שבאותה תקופה העולם עוד התאושש ממלחמת העולם השנייה הקשה. בשונה מהספרים הקודמים בסדרה, בספר זה רבים הסיפורים על חקר הגרעין ועל השלכותיו על העולם. סיפוריו הם בדרך כלל לא בהכרח רק סיפורי מדע בדיוני, אלא ביקורת על החברה. סיפוריו של אסימוב זכרונו לברכה עוסקים בכל תחומי החברה, מפסיכואנליזה לתיאולוגיה. המאבק המפורסם בין הדת למדע הוא מוטיב חוזר בסיפוריו ומראה לנו שאייזק אסימוב היה אתאיסט גדול, אף שתמיד העדיף להגדיר עצמו כהומניסט. סיפוריו, ובייחוד אלה המורדמים, הם מופת של פיצוח נפשו של האדם, על ידי הסופר הגאון שכתב במשך חייו יותר מ-600 ספרים.

אני ממליץ לספר הזה גם לאנשים שהם לא חובבי ספרות ספקולטיבית – כי שאמרתי גם בביקורת לספר הקודם בסדרה – ספריו של אייזק אסימוב רלוונטים לכל עניין ומצב – וסיפורי החלל שלו הם רק תירוץ לסיפור על רגשות. רגשות פשוטים, של בני אדם.

מודעות פרסומת

כתבי אייזק אסימוב, כרך 2

תמיד ידעתי להעריך את אייזק אסימוב. כחובב מדע בדיוני לא קטן תמיד נישא שמו אי שם בשולי מוחי, מרחף בתודעתי כ"אבי המדע הבדיוני". אייזק אסימוב. הרופא הטוב. האיש והאגדה.

תחילה נרתעתי מאסימוב. ספריו של אסימוב תפסו שני מדפים בספרייה בעירי, ונראו מאיימים למדי, עם שמות בומבסטיים כמו "המוסד השמיימי", "סדרות הרובוטים" ו-"האימפריה". לא ידעתי מאיפה להתחיל, ובנוסף קיבלתי המון המלצות שונות לסדר הקריאה של כל סדרה, מה שבלבל אותי עוד יותר.

ואז, יום אחד, יותר נכון – יום אחד בשבוע הספר, בצבץ בין המדפים בסטימצקי ספר חדש, "כתבי אייזק אסימוב, כרך 1". הוצאתי את הספר מהמדף, והתבוננתי בעטיפה היפה. התרשמתי. הספר היה קטן, קליל, ולא מזיק ברובו. בנוסף הוא היה מורכב מסיפורים קצרים, כמו ממש הזמין אותי לקרוא אותו, וכך להתחיל במסעי בעולמו של אסימוב.  קראתי בחנות את הסיפור הקצר ביותר שמצאתי, ולא הצלחתי להבין איך הצליח אסימוב, ברק שנים-שלושה עמודים, לספר סיפור עם עולם שלם של רובוטים, מכונות, וחלליות. קניתי את הספר, ונשבתי בקסמו. והנה ראיתי בשבוע הספר הנוכחי יצא עוד ספר בסדרה. קניתי.

אייזק אסימוב

הסיפור שקיעה הפותח את הספר הוא מהסיפורים המפורסמים ובספרות הבידיונית מאז ומעולם, הסיפור מתרחש בעולם בו זורחות 6 שמשות, כך שלעולם אין בו חושך. ואולם, כל 2,000 שנה מתרחש ליקוי חמה הגורם לעלטה הגמורה על פני הכוכב, הגורמת לאנושות, שלא מורגלת לחושך לאבד את העשתונות, בשל קלאסטרופוביה. הסיפור מתמקד בחבורת מדענים שמחליטה לתעד את האסון, ובמאבק האינסופי בין הדת לבין במדע באותו עולם. במהלך הסיפור אחד המדענים מעלה בפני חבריו רעיון "משעשע": מה אם יש ביקום עולם בו יש רק שמש אחת? – ומיד מבטלים את הרעיון בכך שבעולם כזה ישנה עלטה מחצית היממה, ואם כך, כיצד שורדים שם החיים?

תחושת הכוח הוא סיפור משעשע המתרחש בעולם עתידני בו האנשים כבר מזמן שכחו חישוב מהו. לכן, לא פלא שכשאדם אחד "מגלה" שיטה לחישוב כפל וחילוק, הידיעה מגיעה עד לנשיא, שמכריז בהתרגשות על נשק חדש לטובת האנושות: מחשב במוחו של כל אדם! פריצת דרך!

הסיפור מארחת מתמקד ברופא חייזר שנשלח לכדור הארץ למטרות חקר. הרופא התמים לכאורה, מתקבל בחמימות בכדור הארץ ומתארח בביתו של זוג צעיר, שם מתגלה כי כוונותיו אינן תמימות כלל ועיקר.

ואלה רק 3 דוגמאות. ספר זה, השני בסדרה, מתאפיין בסיפורים יותר כבדים ומסובכים, לעומת הספר הראשון בדרה שהיה יותר קליל ומבדר. סיפוריו של אייזק אסימוב אומנם מסווגים כסיפורים מז'אנר המדע הבדיוני, אך יש בהם הרבה יותר מכך. אם בביקורת חברתית שנונה, סאטירה פוליטית או נבואת זעם מדאיגה, אסימוב, יותר מאשר סופר, רעיונר. סיפוריו אינם כתובים בשפה גבוהה, ולמעשה אייזק אסימוב, ככותב, לא מוצלח. אך יש לו רעיונות גאוניים – וזה מה שחשוב.

בקיצור – אני ממליץ בחום, גם לאלה שמכירים את ספרות המדע הבדיוני, וגם לאלה שלא – שכן סיפוריו של אסימוב מתייחסים לכל התחומים – גם אם במסווה של סיפור על מסעות בחלל וכד'.