Tag Archives: מישל הזנוויציוס

אוסקר 2012 – רגע אחרי

אז, זהו זה נגמר.

זה היה צפוי. ז'אן דורדז'ן קיבל את פרס השחקן הטוב ביותר. מריל סטריפ קיבלה את פרס השחקנית. מישל הזנוויציוס קיבל את פרס הבמאי ו"הארטיסט" קיבל את הפרס הגדול.

ובכל זאת, היו גם הפתעות. "הוגו" זכה בלא פחות מ-5 אוסקרים, ו"כוכב הקופים: המרד" לא קיבל את פרס האפקטים הוויזואלים.

היורשים קיבל, ובצדק, את פרס התסריט הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר. אכזבה גדולה שיוסף סידר לא יצא מהטקס עם אוסקר, אבל לא נורא. בפעם הבאה. בסוף אנחנו ננצח.

ושניפגש שנה הבאה באוסקר 2013!

מודעות פרסומת

אוסקר שמוסקר: הארטיסט

 
מועמדיות באוסקר:
 
– הסרט הטוב ביותר                                                     – העריכה הטובה ביותר    
– הבמאי הטוב ביותר (מישל הזנוויציוס)                            – הצילום הטוב ביותר  
– השחקן הטוב ביותר (ז'אן דוז'רדן)                                  – עיצוב התלבושות הטוב ביותר
– שחקנית המשנה הטובה ביותר (ברניס בז'ו)                     – העיצוב האמנותי הטוב ביותר
– התסריט המקורי הטוב ביותר (מישל הזנוויציוס)               –  המוזיקה המקורית הטוב ביותר
 

על מה כל המהומה?זה בדיוק מה שיצאתי לבדוק כשצפיתי בהארטיסט, ככל הנראה הסרט המדובר של השנה. זוכה פרס הסרט האירופאי. זוכה פרס גילדת המבקרים. חסיד המבקרים. חסיד הצופים, ובגולת הכותרת – מועמד ללא פחות מעשרה פרסי אוסקר. יצירת מופת לכל הדעות. על מה המהומה?זה אולי נשמע לכם כהתחלה של ביקורת קטל אכזרית, אבל דווקא אהבתי את הסרט הזה. כולו בשחור-לבן, אילם (למעט סצנה קצרה אחת), ומתרחש בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת, זמן של מהפך בתולדות הסרט, שינוי דרמטי בדרך שבה ראו את הסרטים באותה תקופה – המצאת הקולנוע. לא, אל תתבלבלו. קול-נוע, ולפני הקולנוע היה הראי-נוע (צ'ארלי צ'פלין, מישהו?), סרטים אלמים לגמרי שלווי בדרך כלל בתזמורת או כלי יחיד לפני או לצד הבמה. בתקופה כזו מתרחש הארטיסט, ומגולל את סיפורו של ג'ורג' ולנטיין, שחקן מצליח של סרטי ראינוע, שמקבל יום אחד את בשורת הקולנוע ומסרב להכיר בה ולתמוך בה.הארטיסט הוא סרט טוב, אבל בהחלט לא מספיק טוב בשביל להיות מועמד לאוסקר, ועוד לעשרה פרסים. ז'אן דוז'רדן, הלא הוא ג'ורג' ולנטיין משחק בחינניות רבה ומשעשע.  מישל הזנוויציוס, במאי הסרט, מבריק פה סצנה מבריקה שאמנם מתייחדת על פני שאר הסצנות הרגילות ברמתם, אבל לא נשכחת במהרה, ולזכות יוצרי הסרט עומדת השיחזור המענג של סרט ישן ומתוק.

כן, אין ספק שהארטיסט הוא סרט נחמד ביותר, רק שהבעיה העיקרית שלי איתו היא שהוא לא מחדש בהרבה  יפה,  מחווה לקולנוע של פעם, אבל נראה שיוצרי הסרט לא מימשו עד תום את הפוטנציאל הגלום בו.  המפגש של הסרט האילם עם המצאת הקולנוע מגולמת פה טוב, אבל מה עם איזו ראייה ביקורתית מימינו אנו? אמירה כלשהיא? התוצאה היא סרט יפה וחמוד שבהחלט מעלה חיוך על הפרצוף, אבל בהחלט לא תואם לציפיות הגבוהות, לביקורות המהללות ולשבחים הרבים. אם יש סרט שמועמד לאוסקר שאני לא מוצא הצדקה למועמדותו – זהו הארטיסט. בעולם מתוקן הוא היה מפורסם כהומאז' מעניין לקולנוע של פםעם ותו לא.